פדגוגיה מתבוננת   לפתוח דלתות לפנים האני ואלף שעריו

ישנן פרקטיקות שונות דרכן הפדגוגיה המתבוננת מבקשת לגעת בשערי האני ולפתוח אותם.

בשירה 'קידוש' מספרת זלדה על החוויה שחוותה בעת הקשבה למילותיו של סבא שלה בשעת הקידוש:

וְהַלֵּל לַמִּלִּים הַקְּדוֹשוֹת
שֶהִנָּן אֲחָיות קְטַנּוֹת
לָעֶרֶב הָרַךְ,
וְכָמוֹהוּ תֵּדַעְנָה לִפְתֹּחַ
דְּלָתוֹת
שֶׁל פְּנִים הָאֲנִי
וְאֶלֶף שְעָרָיו,

זלדה, 'קידוש'

המילים הקדושות הנאמרות בזמן הקידוש על ידי הסב האהוב, המדיטציה בעולמם של הבודהיסטים, הצ'י קונג המפגיש את המתרגל עם האנרגיה העדינה בגוף, הדיאלוג הפילוסופי המזמין לשאול את השאלות הגדולות על החיים, הכתיבה האינטואיטיבית, קריאה אישית בשיר ועוד הם כולם מפתחות למפגש ישיר עם העצמי, הן מזמינות אותנו להתנסות בעצירה, התבוננות פנימית, הקשבה ונוכחות  ובמובן מסוים מזמינות אותנו לעקוף את מנגנוני הקשב היומיומיים כך שנבחין ביופי הקיים בתוכנו ומסביבנו נבטא את עצמנו מתוך נביעה פנימית ונפגש עם הרגשות, המחשבות, המשאבים הפנימיים, ההעדפות ועם האינטואיציה שלנו.

הפדגוגיה המתבוננת עיסוקה בחיבור בין פרקטיקות ההתבוננות השונות לפדגוגיה ולחינוך באמצעות מתן דגש על נוכחות המורה בכיתה ועל תכני השיעור תוך הוספה של נדבך נוסף, מעבר לתוכן ולידע, נדבך העוסק בהתבוננות ובקשב פנימה, לאחר ולעולם.

הפדגוגיה המתבוננת מעודדת את המורה לפנות זמן ומרחב לתרגול במיקוד תשומת לב, להיות מודע לתחושות הגוף, למחשבות ולתנועות הרגש הקיימות בו. מפגש כזה, תוצאתו תורמת בדרך כלל להשקטת התודעה, להעצמה של נוכחות המורה בכיתה, ליכולת המורה לנהל את הכיתה ולהתמודד עם משברים קטנים וגדולים בצורה טובה יותר. המורה יכול לראות את התלמיד בצורה ממוקדת יותר ((Focus Attention ולהקשיב למגוון הקולות הנשמעים בכיתה בצורה ברורה יותר ((Open Awareness

הפדגוגיה המתבוננת מביאה נדבך נוסף גם לתהליך הלמידה עצמו המזמין את התלמיד לצאת למסע פנימי וחיצוני. המילים בשירה של זלדה  הופכות להיות אחיות קטנות ובכך הן מקבלות ממד חדש, אישי יותר, כזה הפורט על שערי האני ומזמין למסע ולמפגש עם העולם. שילוב פרקטיקות התבוננות בתהליך הלמידה מזמין את התלמידים להתנסות בצורה ישירה במפגש עם עצמם, עם הטבע, עם התלמידים האחרים.  התכנים עצמם הנלמדים בבתי הספר יכולים להוות תשתית למפגש של התלמיד עם עצמו כשהלמידה מתרחשת גם בהקשר של הגוף והרגש. דרך שיעור במדעים אפשר ללמוד גם שכל אחד מאתנו הוא שלם בפני עצמו אולם הוא גם חלק ממארג שלם שנמצא מחוצה לו ((interconnectedness, דרך שיעור בלשון  אפשר לדבר על יחסים בין עבר הווה ועתיד ולדבר על נוכחות כאן ועכשיו. ודרך למידה על מים אפשר ללמוד על רכות, דרך מילותיו של לאו-צו:

"בעולמנו אין משהו רך או

דק יותר ממים,

אבל אין מה שישווה להם

באילוץ הקשה והבלתי נכנע.

שהחלש מתגבר על החזק,

והקשה נסוג מפני העדין –

כל אחד יודע את זה,

ואף אחד אינו פועל בהתאם"