מיינדפולנס: אמפתיה. טוב לב ובדיוק כמוני

אמפתיה: היכולת לחוות ולהבין מה אחרים מרגישים בזמן ששומרים על אבחנה
ברורה בין הרגשות והפרספקטיבה שלך ושל האחר.

אמפתיה יכולה לעזור לנו להתחבר לאחרים – כדי באמת לעזור ולהיות בשרות
למישהו אחר. היא משפיעה על:

  • הדרך בה אנו מבינים אחרים
  • בעזרתה בונים מערכות יחסים

מרטין בובר ב"סיפורי חסידים"/ האור הגנוז:

אמר רבי שלמה: "אם אתה רוצה להרים אדם השקוע ברפש ובבוץ, אל תחשוב שאפשר לך להישאר מלמעלה ודי לך שאתה מושיט את ידך. עליך לרדת כולך למטה אל תוך הרפש והבוץ.  כאן, תפוס אותו בידיים חזקות ומשוך אותו ואת עצמך אל תוך האור. (רבי שלמה מקרלין)

רבי שמואל שניאורסון, האדמו"ר הרביעי של חסידות חב"ד, היה נוהג לעיתים קרובות לקבל מבקרים בפרטיות. באותו זמן היה מזיע הרבה, הוא היה מתנצל בפני מבקריו, עוצר באמצע קבלת הקהל והולך להחליף בגדים. כאשר שאלו אותו מה הסיבה אמר: "כשאני מקבל אורח אני לבוש בלבושי הנפש שלי. אולם כדי להבין את דבריו מנקודת המבט שלו אני צריך להסיר את בגדיי וללבוש את הלבושים שלו. אחרי שהקשבתי לו אני צריך שוב ללבוש את לבושי שלי כדי לשקול את הבעיה מנקודת המבט שלי. כשאני רוצה לתת לו את התגובה המתאימה, אני חייב לנסח את עצתי במילים המתאימות לאוזניו של הפונה אליי, ובשביל זה אני שוב לובש את הלבושים שלו. עכשיו, בטח תבינו איזה מאמץ נפשי זה עד כדי שאני מזיע מהמאמץ וחייב ללכת להחליף את בגדיי."

באחת הפעמים, תלמידו של הבודהה, אננדה, שאל אותו על חֲבֵרוּת. אננדה ידע שחברים טובים ותומכים חשובים
לדרך. הוא אפילו תהה האם חברים טובים מהווים חצי מהדרך. 
“לא, אננדה”, אמר לו הבודהה. “חברים טובים אינם חצי מחיי הקודש. חברים טובים הם כל חיי הקודש.” הדרשה מספרת את הסיפור של הנזיר הצעיר והנלהב מגהיה, שרצה לתרגל מדיטציה לבדו בחורשת מנגו מיוחדת בשלוותה וביופייה. אך המדיטציה של מגהיה לא הייתה כלל שלווה או יפה. לתדהמתו, הוא גילה שהתודעה שלו היא פרץ של מחשבות רעות, משתוקקות ומבולבלות – אולי מפני שבזמן התרגול היה מרוכז מדי בעצמו. כאשר מגהיה רץ לדווח על החוויה המבלבלת שלו, הבודהה לא הופתע. “חמישה דברים משרים שחרור הלב ושלווה מתמשכת”, אמר לו הבודהה. “ראשון, אינטימיות נעימה עם חברים טובים. שני, התנהגות מיטיבה. שלישי, שיחות תכופות שמהוות השראה ועידוד לתרגול. רביעי, התמדה, מרץ והתלהבות לטוב. וחמישי, תובנה של הארעיות.” ואז, כדי להיטיב עוד יותר עם מגהיה ולקבע את העניין, הבודהה עובר על הרשימה שוב, כשהפעם הוא מקדים לכל דבר את הקודם לו: “כשיש אינטימיות נעימה בין חברים, יש התנהגות מיטיבה,” וכו’. במלים אחרות, החברות היא היסוד החשוב ביותר בדרך הרוחנית. כל השאר נובע באופן טבעי ממנה.